<h1>כל בו הלכ' עירובי תחומין סימן ל"ד</h1>
<h2>דף יט.</h2>
תשובת שאלה להרמב"ם ז"ל ששאלו לו אם מותר ללכת בנהרות הגדולות אם לאו, מה ההפרש שיש בין ההליכה בספינה או בצואר של קורות, ואם מותר להיכנס בספינה בערב שבת, ואיך דין התשמיש בספינה בשבת, ואם הגיעה הספינה למקום מן המקומות בשבת אם מותר לרדת ליבשה, ואיך הוא מותר, ואם אינו מותר אם ישליכוהו באותו מקום באונס איך תהיה הנהגתו שם. וזה עיקר התשובה שהשיב. אין הפרש בין ההליכה בימים המלוחים ובין אלו הנהרות שמימיהן מרובים הכל מותר אין בו איסור כלל. ואין הפרש בין ההליכה בספינה ובין ההליכה על גבי צואר של קורות והדומה להם הכל מותר, אלא אם כן לא יהיו המים עמוקים ויהיה בין שטחם ובין הארץ פחות מעשרה טפחים, ואז תהיה ההליכה באותן המים בשבת אסורה. ודין ההליכה באלו כדין הליכה בארץ ויתלה בזה איסור תחומין. ואמנם המים המרובין שגבהן עשרה טפחים או יתר ההליכה על גבם מותר לפי שאין איסורי תחומין למעלה מעשרה באויר כרמלית, ומפני זה היה מותר ללכת בימים המלוחים תמיד על אי זו תכונה שיהיו כי אויר הים לא יתלה בו איסור תחומין למעלה מעשרה כלל. ואם יהיה לנו ספק באותן המים אם יש בגבהן עשרה אם לאו מותר ללכת בהם בשבת, הואיל ואותה הספינה הקטנה או צואר של קורות שטים על פני המים שלא נודע עומקם. והראיה על זה השורש המוסכם עליו והוא אמרם ז"ל ספיקא דרבנן לקולא דאורייתא לחומרא. ואמרו זכרונם לברכה תחומין דרבנן. ואמנם ההפלגה באלו הנהרות ובמה שדומה להם מותר הוא בערב שבת לפי שהסיבה שבשבילה נאסור עליה אין מפליגין פחות משלשה ימים אינו אלא בשביל הצער והבלבול והקיאה למקצת בני אדם, וזאת הסיבה נעדרת בהליכה באלו הנהרות ולפיכך יעדר הדין הנמשך אחריה.
<h2>דף לד.</h2>
אין מערבין עירובי תחומין בין השמשות לכתחילה. ואם עירב עירובו עירוב.
<h2>דף ק:</h2>
ואסור לדלות מים ממי הים או הנהר מן הספינה או לשפוך מים או זולתו מן הספינה לים לפי שהוא מרשות היחיד לכרמלית או מכרמלית לרשות היחיד, ולפיכך הוא אסור אלא בתנאי שביאר בתלמוד, והוא שיוציא זיז כל שהוא עד שיהיה בו היתר וישתמש עליו, ובלבד שיהיה בין הזיז ושטח המים י' טפחים או פחות, וצריך להיות בו ארבע על ארבע, ואחר כך יהיה מותר לדלות מים באמצעיתו או שופך מים ממנו לים. ומותר גם כן לשפוך מים על שפת הספינה והם יורדים ממנה לים או לנהר לפי שכוחו בכרמלית לא גזרו.
<h2>דף קכב.</h2>
ואם הגיעה הספינה בשבת לנמל ועשה העכו"ם הכבש לעצמו לירד בו כמו שדרכם לעשות מותר לישראל לירד בו לאותו נמל, ובלבד שיהיה בינו (ובינו) [ובין הארץ] כשיכנס השבת אלפים אמה או פחות, אבל אם נכנס עליו השבת והוא חוץ לתחום אותו מקום שעמדה בו הספינה בשבת, אסור לצאת מן הספינה עד מוצאי שבת, אלא אם לא יכול לעשות צרכיו בספינה לעיני בני אדם ואז יהיה מותר לו לירד ליבשה ועושה צרכיו וחוזר אם לא יתכן לצאת לו ליבשה עד מוצאי שבת, מפני שגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה כמו שנתבאר. ואם הורידוהו עכו"ם באונס כגון שהשליכוהו במדינה או במערה ובכלל רשות היחיד אז מותר להלוך בכולה, ואם השליכוהו במדבר ר"ל רשות רבים אסור לו לצאת חוץ לד' אמות אלא אם כן יכריחנו עשות צרכיו כמו שזכרנו שיצא ויתרחק עד מקום הראוי לו לעשות צרכיו וחוזר למקומו שהוא אותן ד' אמות. ואם היה אותו מקום שהשליכוהו בו עכו"ם מדבר מקום סכנת נפשות ומתיירא מפני לסטים וחיה רעה, מותר לו לילך בשבת במדבר עד שיגיע למקום שאין בו סכנת נפשות ואפילו נצרך שישא כלי זיין בידו מותר לו במקום סכנה.
